top of page
  • Writer's pictureMeyzi Hezkia

קפסולות? אשכולות!

ראיון עם פנינה גוטמן פריש - מנהלת בית האבות העירוני אשדוד

בתמונה: בית אבות "עירוני" אשדוד, בתכנון פרי-הולנדר אדריכלים.

 

1. ספרי על בית האבות באשדוד - זהו מוסד שנוסד ב-1988 ע"י עמותת יוצאי ד.אפריקה, אש"ל ועיריית אשדוד. המוסד חרט על דגלו לתת פתרונות לאוכלוסייה המזדקנת של העיר אשדוד. יש לנו בבית האבות שלוש מחלקות סיעודיות: מחלקה של סיעודיים, תשושי נפש, לאנשים שסובלים מירידה קוגניטיבית ואגף לתשושים. המשרדים המפקחים עלינו הם: משרד הבריאות על החולים הסיעודיים ותשושי הנפש ומשרד הרווחה על הדיירים התשושים.

2. מה מטרת השיפוץ האחרון בבית האבות? למעשה זהו בית אבות ישן, שהיה זקוק להתאמת התשתיות הפיזיות שלו לדרישות המתקדמות של משרד הבריאות ומשרד הרווחה ולאחרונה בתוקף המחויבות לעמוד בדרישות של פרוגרמה 2016, התחלנו בשיפוצים כדי לעמוד בדרישות הרגולטיביות המחייבות את כל מי שנותן שירות מוסדי לאוכלוסיית הזקנים, לעמוד בקריטריונים של גודל חדר וחדרי שירותים וחדר אוכל ותשתיות מנהלתיות ותחזוקה.

 
מה חדש ברעיון האשכולות? בעצם מדובר על שבירת הקונספט הרפואי/מוסדי של המוסדות שאנו מכירים, כל מוסדות הגריאטריים נבנו, תוכננו ופועלים במתכונת של בית חולים. הכוונה למסדרונות ארוכים, תחנת אחות בפינה, חדר אוכל אחד גדול, בעצם כל ההוויה הקיומית במקומות האלה נקבעת בעיקרון ע"י הצוות הרפואי שהוסמך ע"י צוות סוציאלי וצוות סיעודי וכל אנשי המקצועי הפרה-רפואיים. בשנים האחרונות יש הבנה הולכת וגדלה שבעצם בתי האבות לא אמורים להיות בעלי אוריינטציה רפואית אלא אמורים לתת את המענה החברתי, הנפשי, שהוא לא פחות חשוב מהאוריינטציה הרפואית. בגלל שמדובר באנשים שנמצאים בשלבים האחרונים של חייהם.
 

3. איך הגעתם לשלב את שיטת האשכולות בשיפוץ הזה? כשהתחלנו בתכנון, אני כבר הייתי מודעת לזה שיש את אסכולת האשכולות שנוסדה בארה"ב בשנות ה-80. בארה"ב דיברו על תכנון בשיטה הזו בליווי תכנית קהילה צומחת שזו בעצם תכנית שמיועדת לקשישים, במטרה לעודד אותם לנהל את חייהם ככל שניתן בצורה של קהילה, ז"א שהניהול של הסוגיות היום יומיות יעברו למטופלים עצמם ולא יוכתב להם ע"י מנהלים, בעלי בית או גורמים חיצוניים אחרים, מתוך הבנה שהאדם עצמו יודע הכי טוב מה מתאים לו, מה הוא רוצה, מה הצרכים שלו. בד"כ פרויקט כזה של אשכולות הולך יד ביד עם קהילה צומחת. זו התכנית ההפעלה של המחלקות האלה.

4. מה חדש ברעיון האשכולות? בעצם מדובר על שבירת הקונספט הרפואי/מוסדי של המוסדות שאנו מכירים, כל מוסדות הגריאטריים נבנו, תוכננו ופועלים במתכונת של בית חולים. הכוונה למסדרונות ארוכים, תחנת אחות בפינה, חדר אוכל אחד גדול, בעצם כל ההוויה הקיומית במקומות האלה נקבעת בעיקרון ע"י הצוות הרפואי שהוסמך ע"י צוות סוציאלי וצוות סיעודי וכל אנשי המקצועי הפרה-רפואיים. בשנים האחרונות יש הבנה הולכת וגדלה שבעצם בתי האבות לא אמורים להיות בעלי אוריינטציה רפואית אלא אמורים לתת את המענה החברתי, הנפשי, שהוא לא פחות חשוב מהאוריינטציה הרפואית. בגלל שמדובר באנשים שנמצאים בשלבים האחרונים של חייהם ויש להם צרכים מעבר לצרכים הרפואיים ובחלק גדול של המקרים הרפואה לא מצליחה לעזור להם ובעצם מה שאנו מתבקשים לעשות זה לתת את הטיפול המיטבי למניעת סבל, לחיים איכותיים בשלבים האחרונים של החיים.

5. מה זה טיפול פליאטיבי? טיפול תומך פחות פרו אקטיבי, פחות פולשני, המכבד את הרצון של הקשיש והמשפחה לתת את הטיפול הטוב ביותר עד סוף החיים. הכוונה ברמה האופרטיבית פחות אשפוזים בבתי חולים, פחות פעולות פולשניות, פחות טיפולים חדשניים אלא טיפולים שאמורים לתת לבנאדם לסיים את החיים שלו בכבוד, גם במחיר הזה שהוא יסיים את חייו בבית האבות ולא בבית חולים.

6. איך שיטת האשכולות באה לידי ביטוי בתכנון בתי האבות? השיטה מושתת על עבודה בקבוצות, בעצם האשכול זאת הגדרה שהמצאנו פה במדינת ישראל ליחידות קטנות של קהילה שפועלת באופן עצמאי כמה שאפשר. כל אשכול הוא מבנה של שלוש רגליים: הקהילה, המשפחה שלו והצוות המטפל, כאשר הצוות הוא קבוע ולא מתחלף כמו בבית החולים, מתוך הכרה בחשיבות של היכרות אינטימית טובה.

במציאות של מדינת ישראל אנחנו מדברים על סדר גודל של 12 עד 18 מיטות לאשכול, כך שלכל אשכול כזה יהיה חדר פעילות וחדרי המגורים יהיו מסביב לחדר הפעילות הזה. למעשה כמו קיבוץ קטן – גם בהקשר של המגורים וגם בהקשר של הפעילות. הצוות אמור להיות קבוע כזה שמכיר את הדיירים והצרכים שלהם, את המשפחה שלהם.

 
רקע מקצועי – 4 שנים מנהלת את בית האבות, עובדת בתחום למעלה מ-30 שנה, בהיבט האשפוזי וגם בהיבט הניהולי. בעלת דוקטורט בניהול מוסדות רפואיים, התמחות במוסדות גריאטריים. מבחינת המגמות בתחום האשפוז הגריאטרי והמדיניות בנושא, מנסה לקדם את השירות במסגרת בתי האבות.
 

7. על מה מבוסס הקונספט של האשכולות? על רמת מגורים אינטימית וצוות קבוע שמכיר את הדיירים ובני המשפחות שלהם ובכך לעודד את היכולת של הדיירים לנהל את חייהם ולקבל החלטות היום יום שלהם ברמה שהם מסוגלים. לכן הקהילה הצומחת, בהקשר של עידוד הדיירים לנהל את חייהם. מושתת על מפגשים יום יומיים של הקשישים עם מנחה (או דייר) שאמור להוביל את המפגשים האלה. יש מבנה לכל מפגש. בארה"ב מדברים על אות מוסכמת על פיה כולם מתכנסים. בנוסף ההשתתפות במפגש אינו חובה, המפגשים הללו מאפשרים לדיירים להביע את המצוקות והרצונות שלהם, מעודדים אותם לדון במה שמציק להם, לנסות לפתור את הבעיות שלהם.

8. תני דוגמא מהעת האחרונה – קבוצת הדיירים בבית אבות בירושלים, במסגרת קהילה צומחת, החליטה שהיא מאפשרת בתוך בית אבות עם אוריינטציה דתית, שהאווירה דתית בבית האבות לא תהה מחמירה, והם הגיעו להסכמה שהדיירים בחדרים שלהם יכולים לראות טלוויזיה כל עוד זה לא פוגע בשאר הדיירים. בחללים הציבוריים לא תהיה טלוויזיה בשבתות, ואת ארוחת הערב שלהם יקבלו בשבע וחצי בערב ולא בשש וחצי כמו שמקובל במוסדות סיעודיים, הם מקבלים דיווח אחת לחודש מי מנהל הבית, הוא מעדכן אותם מי הדיירים החדשים, מה המדיניות החדשה, מה ההחלטות שהתקבלו במסגרת הוועד המנהל, והוועד משתף אותם, מדובר בקהילה משתפת. לא ניתן לעשות זאת בקהילה של 40 דיירים.


50 views1 comment

1 Kommentar


haya_l
17. Juli 2020

רעיון מצויין תכנונית והתנהלותית ,לטווח ארוך יעזור לענף הדיור המוגן, ככל שהגיל עולה כך גדלים הצרכים ולתת לקשישים לנהל את חייהם ירים את מצבם הנפשי .

תכהנון דיור מוגן מחייב נסיון רב בארץ ובעולם ואסור שזה יהפך לבית חולים .

Gefällt mir
bottom of page